רמדיס הומאופתיות הן לא רק דילולים 

גיא טידור RCHom מנהל מכללת רמדי, ראש תחום פילוסופיה במכללה.

אחת השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה, ואחת הטעויות הכי נפוצות בהבנה של הרמדיס ההומאופתיות (ההכנות ההומאופתיות), היא המחשבה שהרמדיס ההומאופתיות הן בסך הכל חומר מדולל עד שאין חומר.

אז זהו, לא כך הדבר!

ההכנה של הרמדיס ההומאופתיות היא תהליך מאד מורכב שיכול להיעשות כמעט רק בבתי מרקחת הומאופתיים ייעודיים. בתהליך הזה מועצמת האנרגיה של חומר המקור (לכל חומר בטבע יש את האנרגיה שלו).

זהו תהליך שמפוקח על ידי משרד הבריאות בישראל (ובמדינות אחרות). בישראל במיוחד, בתי המרקחת ההומאופתיים הם ברמת דיוק ורקיחה גבוהים במיוחד.

גם ד"ר סמואל האנמן מגלה ההומאופתיה, נתקל מן הסתם בשאלות האלו במהלך המסעות שלו בין הפקולטות לרפואה ברחבי אוסטריה, גרמניה וצרפת.ועוד יותר מכך, האנמן זיהה, שלא רק אלו שאינם בקיאים בחומר, אלא שגם הומאופתים בראשית דרכם ותלמידים מתחילים, פנו אליו בתמיהה לגבי הרעיון של רמדיס המגיעות לדילולים גבוהים כאלו.

התמיהה במקום, אחרי הכל, קו המחשבה שלנו מותנה ומובנה בכיוון חשיבה אחד בלבד והוא לא תמיד מאפשר יציאה מחוץ לקופסא המקובלת.

ואחרי שכך נאמר, חשוב לציין שהדילולים הנהוגים בפרקטיקה כיום הם פי כמה וכמה גבוהים מאלו אליהם הגיע האנמן במחקריו.

שוב, אין מדובר בדילולים אלא בתהליך שלם שמטרתו היא להעצים את אנרגית חומר המקור.

כך נוגע האנמן בנושא, במאמרו מתוך ספר אסופות מאמרים והרצאות שלו, מילה במילה, לא שינינו:

"איך מנות קטנות כל כך של תרופה מוחלשת כל כך כמו שנמצאת בשימוש ההומאופתיה, יכולות עדיין להחזיק כוחות גדולים כל כך?

שאלה זו נשאלת לא רק על ידי הרופא האלופת הרגיל (הרופא מהאסכולה הרגילה), שמבין שהוא לא יכול להגיע רחוק מספיק עם הכמויות העצומות של מרשמי תרופות, אלא גם על ידי ההומאופת המתחיל שמעלה את אותה השאלה מחוסר הבנה.

הספק המוטל, “האם יתכן שהם יכולים לקבל את הכוח העצום הנדרש”, נראה כשלעצמו מטופש מאוד, כי למעשה אפשר להיווכח שהם פועלים בעוצמה כה רבה, ובאופן גלוי משנים ומרפאים את האובייקט המיועד, ואפשר לראות זאת נעשה מדי יום. ומה שמתרחש בפועל חייב לכל הפחות להיות אפשרי!

אך גם כאשר הלועגים העויינים אינם יכולים עוד להכחיש את ההשפעה המתרחשת לנגד עיניהם, הם מבקשים, באמצעות אנלוגיות טפשיות ושטותיות, להמעיט בערך מה שמתרחש בפועל. זה לא רק בלתי אפשרי להמעיט בתוצאות, זה גם מגוחך."

האנמן היה אדם פרגמטי מאד. הוא צידד במדע אבל גם הכיר בחולשות שלו. הוא היה רופא, כימאי ומדען סקרן וחוקר בלתי נלאה שלא התבייש לשאול את השאלות שאנשים לא העזו לשאול. לכן, במילים אחרות הוא בעצם אומר: חבר'ה, תתייחסו לדברים עצמם ולא לדעה האישית שלכם. עובדות חברים, עובדות.

זה מזכיר מאד את מה שכותב הרמב"ם בהקדמה שלו לשמונה פרקים לרמב"ם בו הוא מסביר כי לרוב הוא לא מציין את שם האומר על מנת שהקורא ייתן את כל תשומת ליבו לתוכן הנאמר ולא יגיע עם דעה קדומה. ובכלל, לאורך הדרך נעמיד בפניכם הקבלות רבות בין דרכי החשיבה של הרמב"ם הגדול וד"ר האנמן הגאון.

וד"ר האנמן ממשיך:

"אם טיפה של תרופה מוחלשת כל כך", כך הם מתריסים, "עדיין יכולה לפעול, אז המים של אגם ז'נבה, שלתוכם נפלה טיפה של איזו תרופה חזקה, חייבים להפגין כוח מרפא בכל טיפה ממנו. ועוד במיוחד, משום שהדילולים ההומאופתיים גבוהים הרבה יותר”.

התשובה לכך היא, שבהכנת התרופות ההומאופתיות, אין אנו מוסיפים באופן רנדומאלי חלק קטן מהתרופה לכמות עצומה של נוזלים לא-תרופתיים. אנחנו לא רק מערבבים כמו בדוגמה המגוחכת הזו. בתהליך ההומאופתי נבחר בקפידה חומר יעד, והתהליך עצמו מורכב ומכיל ניעורים ודפיקות, ייבוש וכתישה בתהליך כימי מיוחד שמייצר תהליכים עדינים וייחודיים ביותר. מה שחשוב הוא שבתהליך שכזה נוצר שינוי כה גדול, שהוא עדיין בלתי ידוע עבורנו, בדורנו, ובמהלכו מתפתחים ומשתחררים הכוחות הדינמיים של החומר הרפואי באופן מעורר תדהמה. ואת זאת, מראות העובדות שוב ושוב" (מתוך “רשימות נוספות” מאת ד”ר סמואל האנמן).

פשוט כמו שזה נשמע. עובדות.

ועכשיו להסבר קצר בשפה שלנו על תהליך הכנת הרמדיס ההומאופתיות/ההכנות ההומאופתיות/"התרופות" ההומאופתיות:בתהליך ההכנה יש מספר שלבים שהם סופר חשובים:

1. בחירת החומר שאנחנו בודקים את ההיתכנות שלו להכנת רמדי: בשלב הזה בוחרים חומר מעולמות הצמחים, המינרלים או בע"ח. החלק הזה מתועד באופן מדויק. ההקפדה היא לרמת הקטיף בעונה המתאימה, החלק המדויק בו הוא נקטם וכו'. חשוב לציין באיזה חלק ארץ צמח הצמח וכל מה שנוגע לבית הגידול. אותו הדבר נכון גם לגבי מינרלים. המינרלים הם היסודות מהטבלה המחזורית של מנדלייב שכולנו מכירים: חמצן, מימן, ברזל, גופרית, אשלגן ועוד ועוד. גם כאן חשוב מאד המקור. כנ"ל לגבי בע"ח. 
2. ההכנה: תהליך ההכנה כאמור הוא לא רק דילול, הוא כולל בתוכו תהליך של כתישה וייבוש ודילול וחוזר חלילה לכתישה. ד"ר האנמן זיהה שתהליך הכתישה של החומר, מוציא אנרגיה באופן ייחודי. כמובן שהיום כולם מכירים בחשיבות של תהליך הפריקטציה-חיכוך, אבל לגלות את זה בזמנו של האנמן זה היה מטורף. ממש לא נתפס. לדילול יש משקל כמובן, אבל זה לעולם לא דילול בלבד אלא תהליך שלם. 
3. תהליך הוכחה: בתהליך הזה, אחרי שהופקה הכנה הומאופתית מחומר, ניגשים לבדוק אם בכלל יש לה השפעה על בריאות האדם. בתהליך הזה שבשפה המקצועית נקרא פרובינג (מלשון הוכחה באנגלית), בודקים על קבוצות נסיינים וקבוצות ביקורת האם יש בכלל היתכנות לתוצר הזה לרפא.

זהו.

בקצרה.

מעכשיו, כשמישהו מדבר איתכם על דילולים הומאופתים תוכלו לתקן אותו ולומר: אלו תהליכים שלמים לא רק דילולים, אלו תהליכי העצמה".

בהמשך נפרסם מאמר ארוך יותר על כל תהליך ההוכחה ועל התהליך ההכנה. הסטודנטים שלנו מבקרים בבתי המרקחת ועוברים שם עם הרוקחים ההומאופתים על כל התהליך מ א' ועד ת'.

אתם מוזמנים לקרוא את המאמר על המחקר פורץ הדרך בנוגע לתקפותם של אולטרה-דילולים:

https://remedycollege.co.il/research

​